מבט חדש על מחלות אוטו-אימוניות ווירוס האפשטיין-בר (EBV)

דרכי ריפוי טבעיים - מחלות אוטו-אימוניות ווירוס ה EBV

מאמר זה בא לשפוך אור חדש על מחלות אוטו-אימוניות, דרך הסתכלות על ההקשר הכולל של התפקוד שלנו כחברה, איכות הסביבה ומחלות אלו. כל מי שמתמודד עם מחלה אוטו-אימונית יודע כי כרגע אין לרפואה הרבה פתרונות, בין היתר בגלל שגורמי המחלה סמויים מן העין, ולכן היא מתקשה לספק מענה לריפוי שלם ומלא. יש לציין כי קיימת התקדמות בכל הקשור לטיפול בסימפטומים, אך לעתים קרובות בעקבות הטיפול מגיעות תופעות לוואי קשות, אשר יכולות להופיע באופן מיידי או להתפתח עם הזמן. אני רוצה להתחיל את הדיון בהבנה כי מחלות אוטו-אימוניות הן תופעה חדשה, אשר הופיעה רק במאה השנה האחרונות. מה השתנה באורך החיים של האנושות במאה, מאה וחמישים השנה האחרונות? למה מחלות מסוימות אשר לא היו מוכרות כלל קודם לכן הפכו לכה נפוצות? אלו שאלות מהותיות, והמסקנות מרחיקות לכת.

שורשי המחלות האוטו-אימוניות נטועים בסיפור מרתק, אשר החל במוטציה של וירוס ממשפחת ההרפס, בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-19. לקראת סוף המאה ה-19, הרפואה המודרנית החלה לבצע ניסויים ראשוניים באנטיביוטיקה (את הפניצילין גילו רק כעבור כמעט 40 שנה, בשנת 1928). כתוצאה מניסויים אלה, וירוס לא מזיק החל להשתמש באנטיביוטיקה כמקור למזון, אבל זה רק חלק קטן מהבלגן שהיה באותה תקופה. לאורך המאה ה-19, נעשה שימוש נרחב בארסן ועופרת כחומרי הדברה וכחומרים ל"שיפור" איכות היבול ומזון. השימוש הנרחב במתכות כבדות ורעילות אלה לא היה מוגבל לתחום החקלאי בלבד, ומתכות אלו הופיעו בכל תחומי החיים - כמרכיבים בתוך צבע וטפטים, קוסמטיקה, חומר משמר במזון, אביזרים נלווים לצעצועים, נרות - ואפילו היה שימוש נרחב בארסן כתרופה. כל זאת למרות שהכירו ברמת הרעילות הגבוהה שלו, ואף נרשמו מקרי מוות רבים, בעיקר של ילדי החקלאים. השימוש בארסן ובעופרת המשיך בצורה נרחבת עד אחרי מלחמת העולם הראשונה. במקביל באותה תקופה, ואף במשך דורות רבים, היה שימוש נרחב בכספית כתרופה. היום השימוש ביודעין בחומרים כל כך רעילים נראה תמוה, אך חשוב להפנים שגם היום הרפואה והתעשייה הרפואית משתמשים בכספית וחומרים רעילים נוספים, למרות שקיימים תחליפים בטוחים בהרבה. כך גם היום, אנחנו ממשיכים להזין את הוירוס דרך שימוש לא מושכל של אנטיביוטיקה ומתכות כבדות רעילות.

עם השנים הוירוס הזה, ממשפחת ההרפס, קיבל את הכינוי וירוס האפשטיין-בר (על שם שני מדענים מבריקים בשם אנתוני אפשטיין ואיון בר שגילו אותו בשנת 1968). הוירוס למד להשתמש באנטיביוטיקה ומתכות כבדות כמזון, והתפתח לוירוס אלים במיוחד. הארסן ומתכות רעילות כבדות אחרות, אשר רוססו על גבי המזון, בחצרות הבתים וחוות הגידול של אותה התקופה, נספגו בגוף ונאגרו בעיקר בבלוטת התריס. כאשר אותו וירוס אלים מצא את דרכו אל בלוטת התריס, הוא החל לתקוף את רקמת הבלוטה, ויצר את המחלה המוכרת היום כמחלת השימוטו - הראשונה מבין המחלות האוטו-אימוניות.

אופן פעולה של הוירוס האפשטיין-בר כפי שהוא פועל כיום

וירוס האפשטיין בר (EBV) הוא כל כך נפוץ ומדבק, שהיום מעריכים כי כ-70% מאוכלוסיית ארה"ב נדבקה בוירוס חייהם. הרפואה הקונבנציונלית מכירה בזן אחד של הוירוס, כאשר בפועל קיימות מעל 60 גרסאות שונות של וירוס האפשטיין-בר. ה-EBV עומד מאחורי שורה ארוכה של מחלות ותסמונות שונות כגון: תסמונת העייפות הכרונית (CFS), פיברומיאלגיה, ורטיגו, מחלות של בלוטת התריס, טינטון באוזניים, שחלות פוליציסטיות (PCOS), שרירן/מיומה ברחם, אנדומטריוזיס, פרוסטטה מוגדלת, טרשת נפוצה (MS), זאבת (Lupus), הפטיטיס סוג C, מחלת ליים (Lyme disease), דופק מואץ או לא סדיר (Tachycardia), נימול בידיים/רגליים, מיגרנה, תשישות מתמשכת, סחרחורת, נקודות בשדה הראייה (Eye floater), בעיות שינה, תופעות גיל המעבר, זיעה לילית, דיכאון, נשירת שיער, כתף קפואה, כאבי גב תחתון/כאבי ברכיים, סוגי סרטן מסוימים ועוד. ישנן גם מחלות ותסמונות הקשורות בעקיפין לפעילות הוירוס, כגון אוסטאופורוזיס, עלייה במשקל, ציפורניים שבירות, וחולשה בשרירים.

בכדי להבין את פעילות הוירוס, וללמוד כיצד ניתן לתת לו מענה, חשוב לעקוב אחר 4 שלבי התפתחות ה-EBV. הביטויים השונים של פעילות הוירוס משתנים בהתאם למצב מערכת החיסון והזן הספציפי של הוירוס.

שלב 1:

זהו שלב ההדבקה, בו הוירוס רדום, מתרבה במחזור הדם, וממתין לסימנים של חולשה פיזית כתוצאה מחסרים תזונתיים, שינוי הורמונלי (בגיל ההתבגרות), טראומה או סטרס, או כל תסמין אחר המאותת כי הגיע הרגע הנכון לעבור לשלב הפעיל יותר של המחלה. בשלב הזה הוירוס מאד פגיע, אך לרוב לא יודעים על קיומו בגוף ולכן לא פועלים נגדו.

שלב 2:

לאחר תקופת קינון ראשוני, וירוס האפשטיין-בר מוכן לקרב, ויבוא לידי ביטוי כמחלה ויראלית - לרוב כמחלת הנשיקה (מונונוקליאוזיס), או דלקת שקדים. היות וכל אדם בנוי באופן שונה, שלב זה של המחלה יהיה שונה אצל כל אחד. יהיה מי שיחלה מאד ימים רבים, ואחר יחלה בדלקת גרון קלה. בשלב זה, הוירוס מחפש "משכן קבע" באחד או יותר מאיברי הגוף, לרוב בכבד או בטחול. גורם משלים נפוץ ל-EBV הוא חיידק הסטרפטוקוקוס אשר יוצר הסחת דעת ומבלבל את מערכת החיסון, ואת הממסד הרפואי כאחד.

שלב 3:

לאחר שהוירוס מתיישב בכבד, בטחול או בכל איבר אחר, הוא יתחיל את תקופת הקינון שלו. בשלב הזה, הוירוס אינו פעיל במערכת הדם, ולכן לרוב מניחים שהוא כבר חלף. גם מערכת החיסון אינה מזהה כי הוירוס עדיין פעיל ולכן אינה מגיבה אליו.

אירועים אשר יכולים להתרחש כתוצאה מסוג אגרסיבי של EBV בשלב הזה כוללים:

  • כבד "עצל" אשר מתקשה לפנות רעלנים מן הגוף.
  • דלקת כבד הפטיטיס C.
  • כתוצאה מהאטה בפעילות הכבד, יש ירידה ברמת החומצה המלחית (HCI) בקיבה וכתוצאה מכך, חלקים מן המעי מתחילים להכיל רעלנים הפוגעים בעיכול המזון, וכך גורמים לריקבון של המזון, נפיחות בבטן ו/או עצירות.
  • רגישות למזונות חדשים, לדוגמה, מוצרי חלב וחיטה.

בשלב הזה של המחלה, הוירוס נשאר רדום יחסית ומחכה לאיתות לפעולה שיתבטא בנוכחות מוגברת של הורמוני סטרס בדם, או שינוי הורמונלי גדול כגון הריון, לידה וגיל המעבר. כאשר הוירוס מזהה כי העיתוי נכון, הוא מתחיל לשחרר רעלנים הפוגעים במערכת העצבים. בנוסף, מערכת החיסון נמצאת בבלבול גדול ומתקשה לתפקד מאחר ולגוף אין מושג מאיפה מגיעים כל הרעלנים. וירוס ה-EBV מנצל את חולשת מערכת החיסון ומתחיל לנדוד מתוך האיברים בהם התאכסן, ומגיע לבלוטת התריס. הוירוס יוצר עומס על המערכת האנדוקרינית, וכתגובה בלוטות האדרנל מייצרות יותר אדרנלין, המהווה מזון עבור הוירוס, ואף מאפשר לו גישה למערכת העצבים.

שלב 4:

בשלב זה הוירוס מתחיל לפגוע גם במערכת העצבים המרכזית. בתנאים נורמליים, מערכת החיסון לא הייתה מאפשרת לוירוס לתקוף את מערכת העצבים, אך במקרה זה המצב מתאפשר בזכות התשה כללית של הגוף. כתוצאה מהפגיעה במערכת העצבים, מתחילה שורה ארוכה של תסמינים, החל מדופק מואץ ועד כאבי מפרקים, כלליים ועצביים. הרופאים מתקשים לאבחן את נוכחות הוירוס, היות ואינו בא לידי ביטוי בבדיקות הדם המוכרות: בדיקות הדם יודעות לזהות סימנים של דלקתיות - אבל לא את פעילות הוירוס. מצב זה הוביל למסקנה השגויה של הממסד הרפואי, שהסיבה לדלקתיות או לפגיעה באיברים נובעת כנראה מפעילות יתר של מערכת החיסון. מסקנה שגויה זו הינה הרת אסון, היות והיא מובילה לטיפול תרופתי שלרוב נועד לדכא את מערכת החיסון, ולא לסייע לה להילחם בוירוס.

ריפוי של מחלות אוטו-אימוניות ווירוס האפשטיין-בר

לעתים קרובות, הקושי הרגשי של אלו הנדבקים בוירוס ה-EBV גדול. לא תמיד הרפואה תדע לאבחן את סיבת המחלה, ובעקבות כך, לעתים הטיפול הנכון יתמהמה. הטיפול ב-EBV דורש סבלנות והתמדה, וזמן ההחלמה תלוי בזן הספציפי של הוירוס והמצב הכללי של הגוף. חלק מהאנשים ישובו לבריאות תקינה לאחר 3 חודשים, ואצל אחרים השתקמות מלאה תיקח שנה ואף יותר. הטיפול בוירוס יעשה דרך אכילת מזונות מרפאים, ולקיחת צמחי מרפא ותוספים מתאימים.

מזונות המרפאים מחלות אוטו-אימוניות ווירוס האפשטיין-בר

חשוב לזכור - מזונות וצמחי מרפא הם מתנתה של גאיה ומותאמים לצרכים שלנו בדיוק רב. מומלץ לאכול לפחות 3 מזונות מתוך הרשימה מידי יום. חשוב לגוון, ולהשתדל להגיע לכל המזונות, גם אם לא במיידי. במקביל, חשוב להימנע מאכילת מזונות אשר מזינים את הוירוס כגון מוצרים מן החי - בשר, עוף, דברי חלב, דגים וביצים. בנוסף יש להימנע מאכילת מזונות המכילים רעלים ויוצרים עומס על הגוף כגון שמן קנולה, חומרים משמרים ותוספים אחרים, ומזון מהונדס גנטית. אני ממליצה בחום לשתות מידי יום את השייק לפינוי מתכות רעילות כבדות אשר יסייע רבות לספק רכיבים חשובים לתפריט היומי, וגם יפנה החוצה חלק ניכר מן המזון של הוירוס.

  • אוכמניות בר – מסייעות בחידוש מערכת העצבים המרכזית ובניקוי הכבד מניורו-טוקסינים.
  • סלרי – מעלה את רמת החומצה המלחית במערכת העיכול ומספק מלחים מינרלים למערכת העצבים המרכזית. מומלץ לשתות כוס עד כוס וחצי של מיץ סלרי מדי יום על קיבה ריקה.
  • נבטים - עשירים באבץ וסלניום, המחזקים את מערכת החיסון.
  • אספרגוס – מנקה את הכבד והטחול ומחזק את הלבלב, וקוטל וירוסים.
  • תרד – מייצר סביבה בסיסית בגוף ומספק מיקרו-נוטריאנטים בעלי זמינות גבוהה למערכת העצבים. בכדי להפיק תועלת מתרד, יש לצרוך אותו טרי.
  • כוסברה – מפנה מתכות רעילות כגון כספית ועופרת, אשר מהוות מזון מועדף ל-EBV.
  • פטרוזיליה – מפנה נחושת ואלומיניום המזינים את ה-EBV.
  • שמן קוקוס – אנטי ויראלי ונוגד דלקת.
  • שום – אנטי ויראלי, נוגד דלקת ומגן מפני ה-EBV.
  • זנגביל – משפר את הספיגה במעי, ומרפא כיווצי שרירים הקשורים ל-EBV.
  • פטל אדום – עשיר בנוגדי חמצון, ומפנה רדיקלים חופשיים מן האיברים והדם.
  • חסה – מעוררת פעילות מעיים ומסייעת לנקות את ה-EBV מן הכבד.
  • פפאיה – משקמת את מערכת העצבים, מחזקת ומחדשת את רמת החומצה המלחית במעי.
  • משמש – מחזק את מערכת החיסון ואת מערכת הדם.
  • רימונים – מסייעים בניקוי רעלים, מנקים את הדם והמערכת הלימפטית.
  • אשכוליות – מקור עשיר לביופלבונואידים וסידן, תומכת במערכת החיסון ומפנה רעלנים מן הגוף.
  • קייל – עשיר באלקלואידים אשר מגנים מפני ווירוסים דוגמת ה-EBV.
  • בטטה – מסייעת לניקוי רעלים וניקוי תוצרי לוואי של EBV מן הכבד.
  • מלפפונים – מחזקים את בלוטות האדרנל והכליות, שוטפים החוצה נוירו-טוקסינים מהדם.
  • שומר – מכיל תרכובות נוגדי וירוס ומגן מפני ה-EBV.

צמחי מרפא ותוספים עבור מחלות אוטו-אימוניות ווירוס האפשטיין-בר

  • אונה דה גאטו – מקטין את אוכלוסיית הוירוס וגורמים משלימים כגון סטרפטוקוקוס A & B.
  • מי כסף (Silver hydrosol) – מוריד את העומס הויראלי.
  • אבץ – מחזק את מערכת החיסון ומגן על בלוטת התריס מפני דלקות על רקע המצאות ה-EBV. חשוב להימנע מתוספי אבץ המכילים חומצת לימון, תוספים טבעיים, אלכוהול ועוד רכיבים רעילים.
  • ויטמין B12 - המכיל methylcobalamin and/or adenosylcobalamin המחזקים את מערכת החיסון
  • שוש קרח – מקטין את התרבות ה-EBV ומחזק את בלוטות האדרנל והכליות.
  • מליסה רפואית – אנטי ויראלית ובקטרילית. הורגת את תאי ה-EBV ומחזקת את מערכת החיסון.
  • אנזים מתיל-טטרה-הידרו-פולאט 5 (MTHF 5) - מסייע בחיזוק המערכת האנדוקרינית ומערכת העצבים המרכזית.
  • סלניום – מחזק ומגן על מערכת העצבים המרכזית.
  • אצות ים אדומות – אנטי ויראליות עוצמתיות אשר גם מפנות מתכות כגון כספית.
  • ל-ליזין- מוריד את עומסי ה-EBV ונוגד דלקת עבור מערכת העצבים.
  • ספירולינה תוצרת הוואי – מחדשת מערכת העצבים ומפנה מתכות כבדות.
  • אסטר-סי (Ester C) - זהו נגזרת של ויטמין C המחזק את מערכת העצבים ומפנה את רעלני EBV מהכבד.
  • סרפד – מספק מיקרו-אלמנטים למוח, מערכת הדם ומערכת העצבים המרכזית
  • מונולאורין (Monolurin) - אנטי-ויראלי. מקטין את העומס הויראלי של ה-EBV וגם של גורמים משלימים כגון סטרפטוקוק.
  • סמבוק שחור – אנטי ויראלי, מחזק את מערכת החיסון.
  • תלתן אדום – מנקה את הכבד, המערכת הלימפטית והטחול מרעלנים של ה-EBV.
  • כוכב אניס – אנטי ויראלי, מסייע בהרג תאי ה-EBV בכבד ובלוטת התריס.
  • כורכומין – הרכיב הפעיל בצמח הכורכום אשר מחזק את המערכת האנדוקרינית ומערכת העצבים המרכזית.

לסיכום

בכדי להחלים ממחלה "אוטו-אימונית" יש צורך בהרבה סבלנות והתמדה, במיוחד כאשר המחלה נוכחת שנים רבות. ריפוי ממחלה כזו מעניק לנו חלון הזדמנות לצמיחה והתפתחות של הרוח ונפש. כאשר אני עומדת לפני אתגר, אני תמיד מזכירה לעצמי שהעולם אשר אנו חיים בו מורכב להפליא, ושאין מקום לאקראיות. אנחנו חיים בעולם של השתקפויות, בו לכל דבר יש סיבה. כאשר קיימת בתוכנו דחיסות, המורכבת מרגשות שליליים ואמונות מגבילות, הדבר יבוא לידי ביטוי במציאות שלנו. מערכת החיסון שלנו בתקשורת מתמדת עם הגוף ותת מודע. כאשר ישנו אזור בגוף אשר האנרגיה בו "תקועה", הוירוס יזהה את החולשה, וימצא דרך לבסס את עצמו במקום החלש. יחד עם זה, מהותי שנפנים כי מקורן של מחלות אוטו-אימוניות בוירוס, ושאין הגוף תוקף את עצמו. ברגע שאנחנו, ומערכת החיסון שלנו, מבינים כי מדובר במחלה ויראלית, תהליך הריפוי יוצא לדרך.

היבט נוסף הקשור למחלות אוטו-אימוניות הוא לקיחת אחריות על המציאות. מזה תקופה ארוכה האנושות מתנהלת תוך מיסוך וחוסר הבנה של ההקשר הכולל. אנחנו כחברה הסכמנו לקבל את חמדנות התאגידים, הזיהום הסביבתי, והפגיעה בפרט כחלק בלתי נפרד מן המציאות שלנו. לעתים קרובות אנחנו בוחרים להישאר אדישים או לא ערים לקורה סביבנו, אך יש לכך מחיר יקר. לא תמיד קל לקבל אחריות, היות והדבר דורש מאיתנו לצאת מאזורי הנוחות ולהתחיל להתנהל אחרת. אינני מטיפה למרד או משהו דומה, אבל כל אחד מאיתנו נדרש להיות ערני יותר לבחירות היום יומיות - למזונות שאנחנו צורכים, האם לקנות אוכל אורגני או לא, אלו מוצרי ניקוי וקוסמטיקה כדאי לקנות (מוצרים אלו הם לעתים רעילים מאד), ועוד. אפילו בחירה פשוטה, כגון בחירה בנורות להט במקום נורות פלורסנט קומפקטיות (המכילות כספית ופולטות קרינה אולטרה סגולה המזיקה לבריאות) יכולה להקטין זיהום סביבתי, וגם מאפשרת סביבה בטוחה יותר. אנחנו בוראים את מציאות חיינו, ולכל מחשבה, רגש ומעשה יש משמעות מרחיקת לכת. חמדנות התאגידים, חוסר כבוד לסביבה או לפרט, בשילוב עם הבורות שלנו והשלמה עם המצב - הם אלו שיצרו את הפניה האמיתית כנגד עצמינו.

אנחנו נמצאים בתהליך של התעוררות, בפתח של עידן בריאה והשפעה. מה שניצור, הוא שיהיה. פיצול מציאויות - היללהאר

באהבה רבה

בת'



מידע בפרק זה נלקח מאתר של אנת'וני וויליאם -Medical Medium

למידע נוסף - השימוש בארסן ומתכות כבדות רעילות משך המאה ה19 The tangled history of arsenic and farmingLabs are Vital

למידע נוסף - נורות להט ונורות פלורסצנט קומפקטיות המרכז לרפואת הרמב"ם

למידע נוסף - התקופה הייחודי שאנו נמצאים בו: תמונת מצב בעולם ארץ ובישראל בשלה העת להתעורר- האוניברסיטה הקוסמית