ציפורני חתול - צמח מרפא לכל צרה

כיצד לגדל, ללקט ולהכין תכשירים ומזון מהצמח המופלא הזה

ציפורן החתול, המוכר גם כ-קלנדולה, הוא אחד מצמחי המרפא הקלים לגידול. הצמח מזריע את עצמו בקלות כל שנה, צובע את הגינה בפרחים כתומים או צהובים, משתלב בין שאר הצמחים מבלי להפוך למטרד ונחשב כצמח חובה לכל גינת מרפא.

השם העברי שניתן לצמח נובע ממבנה הזרעים המזכירים ציפורניים של חתול. השם הבוטני, קלנדולה, נלקח מהמילה הלטינית calendae, הנותן אזכור לעונת הפריחה הארוכה במיוחד של פרח זה. בבוסתן שלנו יש שני מינים של קלנדולה, המין המתורבת (Calendula officinalis), ומין הבר (Calendual arvensis), הגדל בדרום אירופה וגם בישראל.

בדרך כלל צמחי בר נחשבים לעוצמתיים יותר מאחיהם המתורבתים, אך לא כך עם ציפורני החתול. המין המתורבת עבר סלקציה לאורך מאות שנים בהתאם לעוצמות הרפואיות של הצמח.

מזה דורות רבים יש שימוש נרחב בפרחי ציפורני החתול, בלקיחה הן פנימית והן חיצונית. הפרחים מועילים בטיפול בפצעים, כוויות ופריחות. הם מקרינים את אור השמש ובשימוש מסורתי ידועים כתומכים את מערכת החיסון והנפש. הפרחים הלשוניים עשירים בתרכובות נוגדות חמצון, ומהווים תוספת משמחת לכל מנה.

גידול וליקוט ציפורני חתול

ציפורני החתול אוהבים מזג אוויר קריר, ונראים במיטבם לקראת סוף חודשי החורף. כדי להאריך את עונת הפריחה שלהם, מומלץ לשתול אותם באזורים בהם יש צל חלקי בחודשי הקיץ.

הנבטת הזרעים המיטבית ביותר היא כאשר מזג האויר קריר ולח. מומלץ לפזר את הזרעים ישירות בקרקע בחודשי החורף, אלא אם יש באזורכם חשש לקרה. במידה וכך, ניתן להנביט במרפסת או במקום המוגן מקור קיצוני, ולהעביר לגינה ברגע שהקרה חלפה. יש לכסות את הזרעים עם 0.5 - 1.5 ס"מ אדמה כדי להבטיח הנבטה טובה.

ישנם זנים רבים של ציפורני חתול, בגוונים שונים של כתום וצהוב, חלקם עם פרח מלא, ולעתים זנים עם כמות שרף מוגבר בגביע, הנושא את הפרח. כל סוגי הקלנדולה מתאימים לשימוש רפואי, כאשר הריחניים וה״דביקים״ מומלצים הרבה יותר.

להבדיל מרוב צמחי המרפא, קטיף של הפרחים המתבצע כל יומיים-שלושה מעודד גלי פריחה חוזרים. במידה ומתפתחים על הצמח זרעים, מומלץ להסירם ובכך לעודד את הצמח להמשיך לפרוח. כאשר מזהים שהצמח כבר התעייף מעונת הקיץ, כדאי להפסיק את הקטיף ולאפשר לו לתעל אנרגיה בפיתוח זרעים לשנה הבאה.

מומלץ לקטוף את הפרחים בשעות הבוקר, לאחר התייבשות הטל ולהניח אותם על גבי רשת או סלים תלויים, בשכבה אחת. חשוב להקפיד שכל פרח יתייבש במלואו, כולל בסיס הפרח הדביק, שהוא מלא בשרף, לפני שמעבירים את הפרחים לכלי אחסון.

ההמלצה שלי היא לאחסן את הפרחים בכלי אטום בתוך המקרר, כדי לשמור על טריות הפרח כמה שניתן. תהליך זה נמשך לפחות שבוע עד מספר שבועות, בהתאם לגודל הפרח ומזג האוויר.

כאשר רוצים להפיק את מירב האיכויות הרפואיות של הצמח, מומלץ להשתמש בכל חלקי הפרח, היות ועיקר החומרים הפעילים נמצאים בגביעון הנושא את עלי הכותרת. בהכנת סלטים או פשטידה, מומלץ להשתמש רק בעלי הכותרת, המעניקים אור ואנרגיה של השמש לכל מנה.

שימוש רפואי בציפורני חתול

תכונות רפואיות:

פרחי ציפורן החתול מוכרים במיוחד בזכות היכולות של הצמח לטפל במגוון רחב של בעיות עור, כגון: פריחות, עקיצות, טיפול בפצעים, כוויות, נפיחות, אקזמה, פצעי בגרות, אבעבועות, גידולים טרום סרטניים בצוואר הרחם, תפרחת חיתולים, פטמות סדוקות (כתוצאה מהנקה) וקרעים פרינאליים לאחר לידה. הקרוטנואידים בציפורני החתול מאטים תהליכי הזדקנות של העור, מצמצמים קמטים בזכות איכויות המצמת (astringent) של הפרח ומעניקים לחות לעור.

ברמת ריפוי התא, ציפורני חתול מסייעים רבות למזער נזקים כתוצאה מטיפולי הקרנות של חולי סרטן.

זהו אחד הצמחים המובילים בטיפול במערכת העיכול, ומומלץ במיוחד לטיפול ברפלוקס, קיב קיבה, צרבות ואולקוס (על רקע הליקובקטר פילורי).

ציפורני החתול מעוררים פעילות של המערכת הלימפטית ובכך מסייעים בטיפול בנפיחות של בלוטות הלימפה כתוצאה מדלקות בדרכי הנשימה, דלקות מקומיות ודלקות שקדים. הפעלת מערכת הלימפה מסייעת רבות בחיזוק מערכת החיסון ובמניעת מחלות.

פרחי ציפורני חתול טובים גם כשטיפה לעיניים מודלקות, דלקות וגרד בעיניים.

תמציות של פרחי ציפורן החתול מכילות תרכובות הנוגדות גידולים סרטניים, ומסייעות במיוחד בטיפול בלוקמיה, סרטן השד, ערמונית, צוואר הרחם, ריאות, לבלב והמעי הגס.

ניתן אף להשתמש בפרחי ציפורני החתול לטיפול בריפוי הנפש מכאב ועצב, בשילוב של פרחים נוספים המרוממים את הרוח, כגון ורדים, אלביציה ורודה, ואזויון.

הכנת שמן ציפורני חתול

שמני מרפא מורכבים משילוב של שמן צמחי באיכות גבוהה, המשמר את איכויות הצמחים ונספג בקלות בעור. לרוב אני משתמשת בשמן זית, שקדים או חוחובה, אבל גם שמן קוקוס, שומשום וחמניות עובד טוב. חשוב להשתמש בשמן מכבישה קרה ולא מזוקק.

שמן ציפורן חתול מהווה בסיס מעולה לקרמים ומשחות, אך גם שימושי מאוד בזכות עצמו.

מרכיבים:

שלב 1 - יש לייבש היטב את הפרחים. לחות או נוכחות של מים עלולים לגרום לתסיסה או התפתחות של עובש בתוך השמן ולכן חשוב להקפיד שגם הכלים יהיו יבשים לחלוטין.

שלב 2 - מערבבים יחד במעבד מזון את הפרחים והשמן עד לקבלת מרקם אחיד דמוי פסטו. ריסוק פרחים בשמן מגדיל את שטח הפנים של חלקי הצמח, ומאפשר מיצוי טוב יותר של החומרים הפעילים.
שלב 3 - מחממים על אש קטנה את העיסה בסיר בן-מארי משך 4-8 שעות. לא לאפשר לשמן לעבור 43 מעלות צלזיוס (טמפרטורה מעט מעל מים פושרים). לוודא שהמים בסיר התחתון אינם מתאדים ושהשמן לא מתחמם יתר על המידה. אין רצון להכין ציפורני חתול מטוגנים :)
שלב 4 - מסננים את השמן דרך בד כאשר הוא עדיין חמים. מומלץ להניח את הבד מעל קערת זכוכית או נירוסטה גדולה ולאחר מעבר של כל השמן, לסחוט או להעביר דרך מועך תפוחי אדמה, כדי להוציא גם את השאריות.
שלב 5 - מעבירים לצנצנת נקייה, לתייג ולסמן תאריך, ולתת להתקרר לגמרי לפני סגירת הצנצנת.
שמן מושרה לרוב מחזיק שנה ללא קירור, ועם קירור עד שנתיים שלוש, בהתאם לאיכות השמן.

הכנת משחת ציפורני חתול
משחה סמיכה יותר משמן מושרה, ובזכות שעוות הדבורים יש לה איכויות ריפוי נוספות. בנוסף, קל לשלב במשחה שמנים אתריים של צמחים נוספים כדי להעצים את פעולת הריפוי של המשחה.
מרכיבים:
שלב 1 - מחממים שמן בסיר בן-מארי על אש קטנה, עד 43.3 מעלות.
שלב 2 - מוסיפים גרגרי שעוות דבורים ולמוסס לגמרי. ניתן להסמיך פחות/או יותר בהתאם לרצון. ככל שיהיה סמיך יותר, המשחה תהיה קשה יותר. כדי לבדוק סמיכות יש להכניס כף עם התערובת אל תוך המקפיא ל-2 דקות, ולהוציא. אם סמיך מידי - להוסיף עוד שמן. אם דליל מידי, להוסיף עוד שעווה.
שלב 3 - אם רוצים להעשיר את המשחה בשמנים אתריים, ניתן בשלב הזה להוסיף לתערובת מספר טיפות. למזוג את התערובות לתוך כלי כיבול, לרשום מרכיבים ותאריך ייצור. לתת להתקרר לפני שסוגרים עם מכסה.
משחה כזו שומרת על טריות בטמפרטורת החדר כשנה, ובקירור שלוש שנים.
קונטראינדיקציות
שמן מושרה ומשחה שומרים על לחות העור ומתאימים לעור יבש, סדוק ומגורה. אין להשתמש בשמן או משחה במידה ויש פצע מפריש, פורונקלים, כוויה טריה, פטרייה או פצע פתוח. במצבים אלו מומלץ להכין רטייה או לשטוף את המקום עם חליטת פרחי ציפורן חתול.
בנוסף, אין להשתמש בציפורני החתול בלקיחה פנימית בזמן הריון. יש לנקוט זהירות אצל אלו האלרגיים לצמחים ממשפחת המורכבים.
לרוב אין הנחיות הנוגדות שימוש חיצוני, מעבר למצבים שציינתי.


מידע במאמר זה נלקח מ Chestnut School of Herbal Medicine