התשת בלוטות האדרנל

בלוטות אדרנל, הנקראות גם בלוטות יותרת הכליה, ממוקמות מעל הכליות ומסייעות לנו להתמודד עם מצבי הדחק של הגוף - מה שמוכר כתגובות הילחם, ברח או קפא במקום (fight, flight, freeze response). בעת מצוקה הבלוטות מייצרות הורמונים המאפשרים תגובה הולמת למצבי הדחק. כאשר נוצר מצב מתמשך של קושי, כגון התמודדות עם מחלה, מצב כלכלי קשה, או מערכת יחסים מורכבת, הדבר יכול לגרום להתשה של בלוטות האדרנל. במצב זה הבלוטות מתחילות לייצר רמות לא מאוזנות של הורמונים - לעתים בעודף ולעתים בחוסר. למצב זה יש השלכות מרחיקות לכת, היות ובלוטות האדרנל הינן אחראיות על הרבה מאד תפקודי גוף, כגון חלימה, צימוח השער, חשק מיני (אצל נשים), הריון ולידה, התמודדות עם מצבי אבל ושמחה ואפילו משפיעות על פעילויות כגון צחצוח שיניים ושתיית כוס קפה בבוקר.

כאשר מופרשות לדם כמויות גדולות של אדרנלין כתוצאה מסטרס מתמשך, הדבר מתחיל להשפיע לרעה על אברי הגוף השונים, ומנגד, כאשר מופרש מעט מידי אדרנלין, גם זה מאד מקשה על התפקוד שלנו. במצבים הללו הגוף נחלש ולעתים קרובות וירוסים הנמצאים בגוף מנצלים חולשה זו בכדי להתרבות.

מהם הסימנים להתשת בלוטות האדרנל

הסימנים להתשת בלוטות האדרנל כוללים חולשה, חוסר אנרגיה, קושיי במיקוד או ריכוז, בעיות עיכול, דיכאון, או הפרעות שינה. כאשר מתווספים לסימפטומים אלו התופעות הבאות, ניתן להניח כי בלוטות האדרנל זקוקות לתמיכה:

• עייפות גדולה במשך היום - גם כאשר ישנת טוב בלילה. לעתים תורגש גם עייפות ביום, וערנות בערב. כאשר מאגרי ההורמונים נמצאים בחסר, בלוטות האדרנל "שומרות" על המאגרים ל"מצבי חירום", ואינן משחררות את ההורמונים לדם במצבי לחץ מתון. לאחר ש"חלפה הסכנה", כלומר, הגענו הביתה, הבלוטות מרגישות כי זה בטוח וניתן לשחרר את ההורמונים למחזור הדם, וגורמות לערנות מוגברת.
• עייפות גדולה בלילה, המלווה בקושי להירדם - כאשר הורמוני בלוטות האדרנל נמצאים בחוסר, נתקל בתופעות של נדודי שינה, שינה קלה או/ושינה ללא חלימה.
• זיעה מתמשכת בבית השחי, גם במצבי מאמץ קל - כתוצאה מניסיונה של המערכת האנדוקרינית לפצות על רמות נמוכות של אדרנלין.
• צימאון מתמשך, פה יבש או משיכה למזון מלוח - כתוצאה מרמות נמוכות של אלקטרוליטים בדם, ופגיעה במערכת העצבים כתוצאה מעלייה פתאומית של קורטיזול בדם. לשם שיפור המצב יש צורך בחידוש רמות האלקטרוליטים דרך איזון נכון של מלח, אשלגן וגלוקוזה – הנמצאים במי קוקוס, מיץ תפוחים טרי, מיץ סלרי טרי ומיץ מלפפונים.
• ראייה מטושטשת או קושי למקד את המבט - הנובעים מהגעתו של נחשול עודף של קורטיזול, הגורם לייבוש אזורים שונים בגוף, ומורגש בעיקר במקומות הזקוקים ללחות רבה, כגון העיניים. תסמינים נוספים – עיגולים כהים מתחת לעיניים או/ו עיניים שקועות.
• חיפוש מתמשך אחר חומרים מעוררים - במידה ואתם מרגישים צורך לצרוך חומרים כגון סיגריות, קפה, משקאות המכילים קפאין, מזון מתוק, או תרופות מרשם/סמים מעוררים – ייתכן והגוף מחפש לחפות על העדר אדרנלין. אותם חומרים מעוררים יסייעו לזמן קצר, אך בהמשך, תיווצר נפילה אנרגטית והתשה נוספת של הבלוטות.

הדרך הפשוטה והטובה ביותר לחזק את בלוטות האדרנל, היא להימנע ממצבים מתמשכים או קיצוניים של סטרס. לדוגמה, אם אתם מאיצים בעצמכם, עובדים במספר עבודות במקביל ומוותרים על שעות שינה, כדאי לשקול כיצד ניתן להוריד עומסים, ולתת לאדרנל זמן להתאושש. במידה וזה אינו אפשרי, קיימות דרכים נוספות לתמוך בבלוטות. חשוב להימנע משימוש בחומרים מעוררים אשר יוצרים עומס נוסף על האדרנל. גם רגשות שליליים כגון פחד או אשמה יוצרים עומס. הרגשות שלנו משחקים תפקיד חיוני בכל הקשור לתפקוד תקין של בלוטות האדרנל. לכן רצוי ללמוד לתת מענה לכעסים, פחדים, חוסר שקט, שנאה וכדומה.

במידה ומדובר על רמה קלה של התשת האדרנל, ניתן להחזיר את הבלוטות לתפקוד מלא תוך מספר חודשים. במידה ומדובר על רמה בינונית של התשה, הריפוי יתמשך בין חצי שנה לשנה. במצבים קשים יותר הריפוי יכול לקחת עד שנתיים וחצי. תהליך הריפוי תלוי גם בגורמים נוספים, כגון מצב הבריאות הכללי והמצב הנפשי.

מה עושים בפועל?

ההרגל של 3 ארוחות ביום מקשה מאד על תפקוד בלוטות האדרנל. הגוף זקוק להספקה סדירה של גלוקוזה להפקת אנרגיה. כאשר אנחנו עושים הפסקות של מעל שעה וחצי בין ארוחה לארוחה, רמות הגלוקוזה בדם יורדות, ובלוטות האדרנל נדרשות לייצר קורטיזול ואדרנלין על מנת לאפשר את המשך הפעילות שלנו. לשם ריפוי של בלוטות האדרנל, חשוב לאכול ארוחה קלה כל שעה וחצי עד שעתיים בכדי לאפשר לבלוטות "לנוח" ולהתאושש. חשוב שבכל ארוחת ביניים כזו יהיה איזון של אשלגן, נתרן וסוכר במזון – כאשר הדגש הינו על סוכר טבעי המגיע מפרות.

דוגמאות לארוחות ביניים הם:

• תמר, שתי מקלות סלרי, תפוח
• חצי אבוקדו, תרד, תפוז
• בטטה, פטרוזיליה, לימון עם קייל

הצעות אלו אינן באות במקום ארוחות סדירות, אלא בנוסף אליהם. 

המזונות הבאים מחזקים את מערכת העצבים, מורידים דלקתיות בגוף, יוצרים הקלה במצבי לחץ, ומספקים רכיבים חיוניים לתפקודי הבלוטות. מומלץ לאכול לפחות 3 מזונות מדי יום, וכמה שיותר מזונות מן הרשימה מדי שבוע: אספרגוס, נבטים, אוכמניות בר, בננה, שום, ברוקולי, קייל, פטל אדום, פטל שחור, חסה ערבית, ותפוחי עץ אדומים.

לא פחות חשוב לדעת מאיזה מזונות מומלץ להתרחק. חלבון מן החי, אשר מכיל רמות גבוהות של שומן, יוצר עומס על הלבלב והכבד. בנוסף רמות גבוהות של שומן מקשות על יציבות רמות הגלוקוזה בדם, דבר היוצר עומס גדול על בלוטות האדרנל. לעתים במצב של התשת האדרנל, ממליצים להפחית בצריכת פחמימות. חשוב להבין כי חוסר בפחמימות יוצר חוסר בגלוקוזה, הדורש מבלוטות האדרנל לעבוד ביתר, כך שנרצה לדאוג לאספקה סדירה של פחמימות.

צמחי מרפא ותוספים התומכים את בלוטות האדרנל

• שוש קרח - מסייע לאזן את רמות הקורטיזול והקורטיזון
• ספירולינה תוצרת הוואי - עשירה ברכיבים המחזקים את האדרנל
• Ester-C - סוג זה של וויטמין C מוריד דלקתיות ומרגיע את בלוטות האדרנל
• כרום - מסייע לאזן את רמות האינסולין ותומך באדרנל, בלוטת התריס והלבלב
• ג'ינסנג סיבירי - תומך ביכולת הגוף להגיב ולתאם את עצמו, וכך מגן על האדרנל מהגעה לתגובת יתר
• שכיזנדרה - מסייע בעוויתות בכליות, ותומך בעקיפין בפעולת בלוטת האדרנל
• ויתניה משכרת - מסייעת לאזן את ייצור הטטסטרון, DHEA וקורטיזון
• מגנזיום - מרגיע מערכת עצבים רגישה, ומוריד מתח הפוגע בבלוטות האדרנל.
• MTHF-5 - מחזק את מערכת העצבים ומוריד עומסים המופעלים על הבלוטה.
• קורדיספס - פטריית מרפא המסייעת בחידוש כיס המרה והכבד, על מנת שיתפקדו באופן יעיל יותר, וכך יעבדו טוב יותר גם במצב בו יש עודפי קורטיזול בדם.
• ג'ינסנג קוריאני - משפר את יכולת הגוף להגיב ולהתאים את עצמו למצבי לחץ, ובכך מגן על הבלוטות.
• פקעות ורדים - מורידות דלקתיות, ומרגיעות את האדרנל כאשר הוא מוגדל כתוצאה מתפקוד יתר.
• אבקת עשב שעורה - מעלה את רמת החומצה ההידרוכלורית בקיבה, וכך מחזקת את בלוטות האדרנל
• אסטרגלוס - מחזק ומאזן את מערכת החיסון והמערכת האנדוקרינית
• מליסה רפואית - מחדשת את מערכת העצבים ומסייעת בייצור אינסולין
• רודיולה - מסייעת בהבאה לתפקוד אופטימלי של בלוטות האדרנל

כאשר מבקשים לרפא איבר בגוף, חשוב ליצור תנועת מלקחיים הנותנת מענה לנפש ולגוף כאחד. בלוטות האדרנל עובדות בהלימה עם מערך המחשב והנפש שלנו, וככל שאנו מקיימים תקשורת פנימית שלילית, או חיים בתחושה שהעולם הוא מקום מסוכן, בלוטות האדרנל נדרשות לעבוד קשה כדי לסייע לנו להתמודד.

כאשר אנחנו מרגישים לא טוב, הדבר פותח עבורנו חלון הזדמנות אשר יכול לסייע לנו לשקלל מחדש מהם הרצונות שלנו. לעתים קרובות הפחדים והרגשות השליליים מהווים מערך הגנה היוצר הרבה רעש בראש, ולא מאפשר לנו לעצור רגע ולקבל אחריות על המצב הפיזי והנפשי. אין זה אומר שאנחנו אשמים במצב, אלא שהמצב מהווה השתקפות של הפנימיות שלנו. זה יהיה הזמן לעצור ולבחון מה מבקש להשתנות. ככל שנחשוף מה מתקיים בתוכנו, מאחורי הקלעים, כך נוכל ליצור שינוי פנימי. כאשר עוצרים לרגע לשאול שאלות מהותיות - מה המצב בא לשקף לי? אלו אמונות יצרו את הסיטואציה? מה ברצוני ליצור? וכיצד אוכל לנוע קדימה? כך נוצר תהליך של נשמע, נטמיע, נגבה ונעשה, אשר מאפשר תפנית ושינוי שלם ומלא.

כפי שאמרנו, בלוטות האדרנל ממוקמות מעל הכליות. אזור זה בגוף מחבר בין מקלעת השמש לצ'קרת המין. במקלעת השמש שוכן האגו וגם המהות שלנו. צ'קרת המין אחראית על היבטים הישרדותיים בחיים שלנו. ככל שנהיה ערים לכוחות הפועלים באזורים אלו בגוף, נוכל להתחיל ביצירת שינוי תפיסתי ואנרגטי, אשר ישנה עם הזמן גם את המצב הפיזי.

במצב של התשת בלוטות האדרנל, יש לנו הזדמנות לעבור ממצב של פחד קיומי למצב של עוצמה פנימית, ומביטול עצמי לחדוות הקיום. הכל נגיש, הכל אפשרי, נדרש רק להסכים לנוע אל החדש.

בואו ננוע יחד בשלום פנימי,

בת'

חלק מן המידע בפרק זה נלקח מספרו של אנת'וני וויליאם| Medical Medium, Carlsbad: Hay House Publishing, 2015